אות חיים 2# (05/07/2018)

אות חיים 2# (05/07/2018)

אני כאן, והכל בסדר, לא הלכתי לאיבוד (זה היה קרוב). 

אחרי עוד שלושה ימים של הכנות אחרונות לקראת הגעת החניכים. הנה הם הגיעו, זה היה יום גשום שסימל את תחילת העבודה הקשה, הקול שלי שעתיד להיות צרוד, האחריות הכבדה שבהפקדת היקר להורים מכל, למשך שלושה שבועות רצופים - לא עוד תותים שגדלים בדשא. 

יום הגעת הילדים התחיל בפריקת ציוד מהמשאית המיושנת לבקתה בה כולם ישנים, הציוד כה רב שלא היה מבייש ג'ובניק שעושה לילה בקריה, כפול עשרים ואחת ימים. כל ילד מצויד בקיטבג עצום ומגירות פלסטיק המכילות כל טוב: עשרות משחקים, המון בגדים והכי חשוב מאוורר קטן ללילות קיץ חמים.

לאחר בדיקת כינים שכל הילדים (וגם המדריכים קודם לכן) עוברים הם הגיעו בטיפטופים לבקתה. זמן לנשיקות, חיבוקים ומילות פרידה אחרונות מההורים רגע לפני שמתחילים. התחלנו בפעילות קצרה ולא מעניינת במיוחד, מה שבאמת היה חשוב הוא הזמן החופשי שנתנו לילדים, כל אחד מצא את המקום שלו במבנה החברתי של הבקתה התחילו להיווצר חברויות אך גם התחילו לעלות כל הקשיים שבהתנסות ראשונה כזו.

הילדים איתם אני אני עובד שייכים לשכבת הגיל הקטנה ביותר, לרובם זו הפעם הראשונה מחוץ לבית למשך זמן כזה, ומכאן עלו הקשיים געגועים רבים, לפעמים בכי. המחנה נקי ממסכים ואין לילדים אפשרות להתקשר הביתה, אך הם שולחים מכתבים וגלויות ומקבלים בחזרה.

כדי להשאיר אותנו המדריכים, אנרגטיים ושמחים יש פה מערכת תמיכה ענקית שכוללות לילות שמאפשרים לנו לצאת מתחומים המחנה לזמן מוגדר, לנשום אוויר ולקחת מנות סוכר משובחות בדמות מילקשייק יישר לוריד, המקום אליו תמיד יוצאים נקרא ווהווה (wawa).רק כדי ליישר קו בחיים האמיתיים המקום הזה בינוני מינוס, חנות נוחות סבירה, אך בזמן המחנה מדובר בלא פחות ממסעדה מעוטרת כוכבי מישלן.

דבר נוסף שיש פה וחשוב לא פחות הוא camper care , צוות מקצועי שדואג לנו להתמודד עם חניכים מאתגרים, היה לי חניך שבשלשון המעטה שגרת המחנה לא התאימה לו והוא עזב אותנו ביום השמיני.

למרות שכבר באמת לא גדלים תותים בדשא, קשה להתעלם ממגוון החי העצום שיש פה, סנאים בכל מיני צבעים, צפרדים וקרפדות, ארנבות, בואשים איילים וגולת הכותרת עופות הודו פראים שלפעמים אפשר לראות, יש שמועה שראו פה דב בשנה שעברה מבטיח לעדכן אם אראה!

מהג'ונגל האמיתי לג'ונגל מבטון - הגיע יום חופש הראשון שלי יוצאים מהמחנה בתחילת שעת המקלחות הלא היא ה-shower hour עד ליום למחרת, החזרה לפני 01:00. האוטובוס שיצא מהמחנה הוביל אותי בצירוף מקרים מדהים ישירות אל המלון אותו הזמנו, לא יכולתי לבקש יותר טוב, על העיר ניו יורק לא אכביר במילים - לבקשת הקהל אכביר בתמונות. 

טיילתי יחד עם הבריטים והאירים, הם היו כל כך טובים, והמלון - לא יכולתי לבקש מיקום טוב יותר - השדרה השביעית שלוש דקות מהטיימס סקוור. טיילנו ברחבי העיר, גראנד סנטרל סטיישן, סנטרל פארק, גשר ברוקלין, סטייטן איילנד ופסל החירות והגראונד זירו - שם סיפרתי להם את סיפורו של ההרוג הראשון באירועי ה9/11, דניאל לוין ישראלי אמריקאי שנורה על אחד המטוסים תוך כדי מאבק עם המחבלים.

עייפים אך מרוצים סיימנו את יום החופש הראשון שלנו בניו יורק - ליווי אותנו זיקוקים כל הדרך חזרה, אני חושב שבאמת הגיע לנו על כל העבודה הקשה, זה היה הארבעה ביולי, יום העצמאות - איזה סיום!
Booking.com